פסק-דין בתיק בר"ע 3058/05

זוהי בקשת רשות ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל בהרצליה מיום 16.11.05 בתיק הוצל"פ

5-04-02047-26, במסגרתה נדחתה בקשת המבקשת להורות על ביטול הליך התמחרות מיום 28.9.05 שביצע המשיב 2 בקשר עם מכירת נכס הידוע כמגרש מס' 72/36 ברחוב חבצלת השרון בשכונת עין הים שממערב לחדרה, המהווה חלק מהמקרקעין הידועים כחלקה 72 בגוש 10574 והרשומים בלשכת רישום המקרקעין בחיפה (להלן - הנכס), אשר בסופו הוכרזו כרוכשי הנכס המשיבים 3-4, וכן להורות על ביצוע התמחרות חדשה בין המבקשת לבין הזוכים.

העובדות וההליכים

1.         במסגרת תיק הוצל"פ 5-04-02047-26 המתנהל בלשכת ההוצאה לפועל בהרצליה, מונה המשיב 2 ככונס נכסים מטעם המשיב 1 לזכויותיה של חברה פלונית בנכס (להלן - הכונס). במודעה שפרסם הכונס בעיתונות הוזמן הציבור להציע הצעות לרכישת הנכס, ביחד עם מגרש נוסף באותו אזור, וזאת עד ליום 25.8.05. הן המבקשת והן המשיבים 3-4 (להלן - הזוכים) נענו למודעה והגישו הצעות לרכישת הנכס. הצעת המבקשת, שהועברה לכונס ביום 24.8.05 באמצעות בא-כוחה, עמדה על סך של 55,085.688 דולר ארה"ב, ובמסגרתה ביקש ב"כ המבקשת מהכונס לזמן את מרשתו להתמחרות בין המציעים, שעל הכוונה לעורכה נלמד למעשה מהמודעה בעיתון (נספח א4 לבקשת רשות הערעור).

2.         מועד ההתמחרות נקבע ליום 28.9.05. הצדדים חלוקים ביניהם ביחס לשאלה האם המבקשת הוזמנה על-ידי הכונס להתמחרות מבעוד מועד, כטענת הכונס, שמא אין כן הדבר, כטענת המבקשת. מכל מקום, אין מחלוקת בין הצדדים, כי בתאריך ההתמחרות, בשעה 18:10, התקשרה למבקשת נציגה ממשרד הכונס אשר ביקשה לברר מדוע המבקשת לא התייצבה להתמחרות. לטענת המבקשת, היא לא עודכנה כלל על מועד ביצוע ההתמחרות, ועל כן הופתעה משיחת הטלפון, אולם אין חולק כי היא הודיעה לנציגת הכונס באותה שיחה שבכוונתה להגיע להתמחרות בתוך 30 דקות (לפי גרסת המבקשת בסעיף 19(ב) לתצהירה התומך בבקשת הרשות לערער) או בתוך 20 דקות (לפי גרסת הכונס בסעיף 10(ב) לתצהירו התומך בתגובת המשיבים 1-2 לבקשה). לטענת המבקשת, בתגובה לכך נמסר לה מטעם הכונס כי ימתינו לה, בעוד אשר הכונס מדגיש בתגובתו, כי הגם שבעת שיחת הטלפון עם המבקשת ההתמחרות כבר החלה, ניתנה הודעה למשתתפים בהתמחרות, כי מציעה נוספת אמורה להגיע להתמחרות בתוך 20 דקות. הצדדים חלוקים ביניהם גם ביחס לשאלה מתי בדיוק הגיעה המבקשת למשרדי הכונס - לטענת המבקשת היא הגיעה בשעה 18:40, בעוד שלטענת הכונס והזוכים היא הגיעה רק בשלב מאוחר בהרבה - אולם הכל מסכימים כי בעת שהגיעה המבקשת למשרדי הכונס ההתמחרות כבר הסתיימה, כשבסופה הוכרזו המשיבים 3-4 כזוכים בנכס בתמורה לסך של 73,000 דולר ארה"ב - סכום העולה באופן ניכר על השווי שהוערך על-ידי השמאי מטעם הכונס בסך של 55,000 דולר ארה"ב (חוות-הדעת השמאית צורפה כנספח ד' לתגובת הכונס). מייד עם סיום ההתמחרות אף נחתם עם הזוכים הסכם המכר.

3.         בעקבות האמור פנתה המבקשת לראש ההוצאה לפועל בבקשה כי יורה על ביטול ההתמחרות וביצוע התמחרות חדשה, ואף הודיעה מעל-דפי הבקשה - לאחר שכבר היה ידוע לה סכום התמורה שהוצעה על-ידי הזוכים - כי היא מציעה לרכוש את הנכס במחיר של 80,000 דולר ארה"ב (העתק הבקשה צורף כנספח ב' לתגובת הזוכים; להלן - הבקשה לביטול ההתמחרות).

4.         ראש ההוצאה לפועל, בהחלטתו מיום 16.11.05, דחה את הבקשה (עותק ההחלטה צורף כנספח א' לתגובת הזוכים; להלן - ההחלטה). הוא קבע, כי מעיון במסמכים שצירף הכונס לתגובתו עולה כי המבקשת ובא-כוחה קיבלו הודעה מבעוד מועד על תאריך ההתמחרות וכי זומנו אליה כהלכה. לאור פסיקה אשר הכירה באינטרס ההסתמכות של קונה המתקשר בהסכם עם כונס נכסים או כל קצין בית-משפט אחר, קבע ראש ההוצאה לפועל כי כל עוד הליכי המכר הם תקינים ולא נפל בהם פגם, הרי שההפרש שבין הצעת הזוכים לבין הצעת המבקשת כפי שהועלתה במסגרת הבקשה אינו כזה המצדיק פתיחת הליכי ההתמחרות מחדש. בנוסף נקבע, כי הצעת המבקשת לרכישת הנכס ב-80,000 דולר "באה לאחר הוודע תוצאות המכרז ויש בכך כדי להעניק לה יתרון בלתי הוגן".

5.         לאחר שנדחתה כאמור בקשת המבקשת לביטול ההתמחרות, ומשלא עתרה המבקשת לעיכוב הליכי המכר מעבר לכך, הגיש הכונס ביום 22.11.05 בקשה לראש ההוצאה לפועל לאשר את המכר לזוכים. ראש ההוצאה לפועל נעתר לבקשה, וביום 23.11.05 חתם על צו לאישור המכר (נספח 1 לתגובת הכונס; להלן - אישור המכר). אין חולק, כי על אישור המכר נמנעה המבקשת מלהשיג, ותחת זאת היא הגישה ביום 4.12.05 את בקשת הרשות לערער שבפניי, במסגרתה היא תוקפת אך את החלטתו הקודמת של ראש ההוצאה לפועל לדחות את בקשתה לביטול ההתמחרות.

6.         לשלמות התמונה יצויין עוד, כי ביום 15.12.05 דווחה העסקה לרשויות המס, ולבינתיים החלו הזוכים בהליכים הקשורים בנטילת משכנתא לצורך מימון העסקה. על-פי דברי הכונס במהלך הדיון שהתקיים בפניי ביום 21.3.06, הזוכים העבירו עד כה לקופת הכינוס 20% מן התמורה, ואילו יתרת הסכום צריכה להינתן בעת קבלת המשכנתא (עמ' 4 ש' 15-16 לפרוטוקול). כן התברר, כי בשל השתלשלות ההליכים נשוא בקשת הרשות לערער וכל עוד לא הסתיים ההליך בהכרעה שיפוטית, התעכבו הזוכים בנטילת המשכנתא, והכונס הסכים מצידו ליתן להם ארכה בעניין זה (שם, בש' 17).

טיעוני הצדדים

7.         המבקשת חוזרת בבקשה דנן על טענותיה בבקשה לביטול ההתמחרות. לגישתה, לא ניתן לה יומה בהתמחרות. ראשית, ההודעה על קיום ההתמחרות לא נמסרה לה מבעוד מועד, ולטענת פרקליטה אף לא התקבל במשרדו פקס כלשהו בקשר לקיום ההתמחרות (סעיף 21(ד) לבקשת רשות הערעור); שנית, השלמת ההתמחרות בלעדי המבקשת, חרף הבטחת הכונס (לטענתה) להמתין לה וחרף ידיעת הזוכים ויתר המציעים על קיומה של מציעה נוספת אשר עושה דרכה להתמחרות, פגעה בציפיותיה ובזכותה האלמנטרית, כהגדרתה, להשתתף בהתמחרות; לבסוף מדגישה המבקשת, כי היא מציעה סכום שהוא גבוה באופן משמעותי מהסכום שהוצע על-ידי הזוכים, וגם מטעם זה היה על הכונס לקיים התמחרות חדשה ולקבל את הצעתה.

8.         הכונס והזוכים סומכים ידם על החלטת ראש ההוצאה לפועל. בתגובתו מטעים הכונס, כי כל עוד לא אושר המכר על-ידי ראש ההוצאה לפועל סבר הכונס כי ניתן היה לבחון את אפשרות פתיחת הליך ההתמחרות ולכן צידד באפשרות זו עובר להחלטת ראש ההוצאה לפועל בבקשה לביטול ההתמחרות. ואולם, כיום - לאחר אישור המכר ועם התגבשות אינטרס ההסתמכות של הזוכים - עמדתו של הכונס הינה, כי יש להשאיר את החלטת ראש ההוצאה לפועל על כנה ולהמשיך בהליך המכר כמתוכנן. הן הכונס והן הזוכים מדגישים, כי ביטולה של ההתמחרות לאחר אישור המכר על-ידי ראש ההוצאה לפועל, לא רק שתפגע באינטרס ההסתמכות של הזוכים ותקנה למבקשת יתרון בלתי הוגן על-פניהם, אלא שהיא אף אינה עולה בקנה אחד עם העיקרון הפסוק, שלפיו רק בנסיבות חריגות ביותר יהיה מקום להיזקק להצעה מאוחרת אפילו היא גבוהה יותר. לשיטתם, במקרה דנן אין מתקיימות נסיבות חריגות מעין אלה.

לצד האמור, מעלים הכונס והזוכים גם טענות פרוצדורליות שונות כנגד בקשת הרשות לערער, ובכלל זה הם טוענים כי הבקשה הוגשה בשיהוי ואף בניגוד להוראות תקנה 119(ב) לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979.

דיון

9.         לאחר עיון במכלול החומר שהונח בפניי הגעתי לכלל מסקנה כי אין בנסיבות המקרה כדי להצדיק עריכת התמחרות מחודשת, וכי ראוי שעסקת המכר שאושרה תעמוד בעינה. על כן, דין הבקשה להידחות לגופו של עניין, אף בלא להיזקק לטענותיהם הפרוצדורליות של המשיבים.

10.        ראשית, בניגוד לנטען בבקשת רשות הערעור, כאילו המבקשת לא זומנה להתמחרות מבעוד מועד וכאילו בבדיקה שערך בא-כוחה "נמצא כי לא התקבל אף פקס בקשר לקיום ההתמחרות" (לשון פסקה 21(ד) לבקשת הרשות לערער), עיון במסמכים שצורפו לתגובת הכונס מלמד באופן חד-משמעי, כי המבקשת זומנה מבעוד מועד להתמחרות באמצעות בא-כוחה, וזאת בשלוש הזדמנויות - בשתיים מהן באופן ישיר, ובשלישית באופן עקיף. ובמה דברים אמורים?

11.        נספח א' לתצהיר הכונס שצורף לתגובתו לבקשת רשות הערעור, הנו תרשומת שערכה מזכירתו, הגב' סוזנה לוי, משיחות שקיימה עם המציעים השונים או באי-כוחם, במסגרתן הודיעה להם על מועד ההתמחרות. מתרשומת זו עולה, כי ביום 25.9.05 - קרי שלושה ימים לפני ההתמחרות - הודיעה גב' לוי לפרקליטה של המבקשת, ששימש גם כפרקליטו של מציע אחר אותו ייצג בקשר למכירתו של מגרש נוסף באותו אזור, על מועדי ההתמחרות בקשר לשני המגרשים, שנועדו להתקיים בהפרש של שעה. על-פי אותה תרשומת, לאחר שעודכן ב"כ המבקשת בדבר מועדי ההתמחרות לגבי שני המגרשים, הוא "מסר תודה ובזה נסגרה השיחה". אם אין די בכך, למחרת היום, ביום 26.9.05, שלח הכונס עצמו מכתב לב"כ המבקשת, ובו הוא הודיע לו גם בכתובים כי מועד ההתמחרות נקבע ליום ד' 28.9.05 בשעה 18:00. העתק המכתב צורף כנספח ב'1 לתצהיר הכונס, וכנספח ב'2 צורף אישור משלוח הפקס מאותו תאריך, אל מספר הפקסימיליה של ב"כ המבקשת המופיע על כתבי בי-הדין מטעם המבקשת בגדרי ההליך דנן. כמו כן צירף הכונס לתצהירו מכתב זהה מאותו מועד (ואישור משלוחו בפקס), שנשלח על-ידו לב"כ המבקשת בכובעו כמייצגו של אותו מציע אחר, במסגרתו עודכן ב"כ המבקשת בדבר מועד ההתמחרות לגבי המגרש השני, שנקבע, כאמור, שעה קודם להתמחרות בעניין הנכס קא עסקינן (נספחים ג' 1 ו-ג'2 לתצהיר הכונס).